בלוג

כל חמישי בבוקר, כבר חודש, אני מקדישה כמה שעות כדי לאפות. לאפות כדי לשמח אחרים, לאפות כדי להרגיש שאני יכולה

חובבי אפייה מלוחה התפקדו! פרוייקט העוגיות הגדול שלי ממשיך, וזה המתכון האולטימטיבי בשבילכם – עוגיית פרמזן ופקאן, נימוכה, חמאתית, שבאה

ממשיכים בפרוייקט העוגיות שלי לבלוג ולחברי הקבוצה שלי "אופים עם נלי" – שאלתי אתכם איזה מתכונים תרצו שאפתח בשבילכם, ואחת

פילחתי מאמא שלי מחבת קטנה להכנת ופלים. היא אלופה בלקנות ציוד למטבח (שהיא לאו דווקא צריכה), ואני הכי אוהבת בעולם

כחלק מהמגמה שאני חווה של החזרה לפשטות, החלטתי להקדיש את התקופה הקרובה לעיסוק בהכי פשוט וביתי שיש – עוגיות. למה?

אחרי שחצי ממדינת ישראל התחילו לטפח מחמצת (הנה הפוסט למתחילים ולמי שרוצה להבין מה זה ואיך מגדלים אותה – אם

אני מודה שתחזוקת מחמצת, ולא כל שכן שלוש מחמצות כמו שיש לי כרגע ("חמיצי", "פיצי" ו"בוצי"), היא עסק שמצריך ממני

יומני הקורונה שלום, כולנו בבית, כבר יותר מחודש, רובנו מצאנו את עצמנו עם הרבה זמן פנוי, ובעיקר – יש פחות

הימים הם ימי קורונה העליזים – הילדים אכולי סוכר, ורוויי מסכים, ואני משתוקקת למתכונים חדשים ולנסות דברים שטרם ניסיתי 🙂

לפני שנה הפסקתי להתעלם מפורים. עד אז אוזני המן היו בעיני עוגייה חסרת מעוף, ודי החלטתי שאני לא מתייחסת לאוזני

אם זה היה תלוי בי, לכל אדם יהיה את הידע והיכולת להכין לחם בבית. למה? כי זה כל כך קל

בטיול המשפחתי שלנו לפני מספר חודשים לצפון איטליה, נתקלתי במספר קונדיטוריות בטארט שנקרא "טורטה דה לה נונה" – הטארט של

"גנאש על בסיס מים?? איך אפשר לעשות כזה דבר?" זה תגובה די נפוצה שאני מקבלת בקבוצת הפייסבוק שלי, כשאני מציעה

טמפרור. כמה פחד יש במילה קטנה אחת וכמה רגשות היא מעוררת. אני כותבת את הפוסט הזה במטרה להוריד את מפלס

אני מקבלת הרבה מאד שאלות על הכנת גנאש מוקצף, והחלטתי לעשות סדר, כאן בפוסט ובהדרכה בערוץ היוטיוב שלי, ועל הדרך