בלוג

זה שאני אוהבת בצקים זה לא סוד, הקשר שלי למחמצת שלי עמוק בערך כמו לילדים שלי 🙂 ובעצם בתוך תוכי

למליסה קופל התוודעתי לפני כשלוש שנים, כשבמקרה הגעתי לאינסטגרם שלה. התרשמתי שמדובר בשוקולטיירית פרפקציוניסטית אמיתית, אשת מקצוע, שלא מתפשרת בעבודה

איטליה, איטליה, כמה את יפהייפיה וכמה שהיית טובה אלינו. בהתראה של יומיים, ובאופן ספונטני במיוחד – ארגנו (על מי אני

את המתכון הזה פיתחתי כשהבנתי שסוף כל סוף בוטנים זה לא אויב. אני אסביר – לקטנה שלי (הגדולה שלי) מיקה

כל כמה שבועות אני נוהגת לעלות בקבוצה שלי "אופים עם נלי" פוסט לימודי, ובו אנחנו מתמקדים על נושא אחד לעומק,

אני לא יודעת איך זה קרה, אבל לראשונה הגעתי לפריז לפני כמה חודשים. אני, קונדיטורית בכל רמח איברי מזה למעלה

את המתכון הזה יצרתי בראשי בזמן שביקרתי את הירקן החביב עלי, ספי ימיני, ממשק ימיני, ואצלו קלטתי כל כך הרבה

כשהייתי ילדה, לסבתי ז"ל הייתה חברה טובה, פירוזה שמה. היא הייתה קונדיטורית ומהנדסת מזון. את כל החגים שלנו חגגנו יחד,

הידעתם ש 05/03 זה יום הפנקייק הבינלאומי? לי נודע ממש לא מזמן, מזל שיש לי מתכון בנמצא לפנקייק, שאני משתמשת

לא יודעת למה, מעולם לא אהבתי אוזני המן. כנראה טראומת עבר, שאכלתי משהו פשוט לא טעים, גרם לי לתייג את

לפני קצת יותר מחצי שנה עליתי על משקל וחשכו עיני. פתאום קלטתי שאני סוחבת 20 קילו מיותרים עלי, שלא נעימים

אם תשאלו את דעתי -הלחם שאנחנו קונים בסופר, הוא לא לחם. הוא בליל של בצק שנחפזו איתו, שהוסיפו אליו אינסוף תוספות

בטיול שלי לפריז קניתי תבניות לעגיות מדלן, עוגיות פריזאיות מקסימות, שמעולם לא הכנתי והחלטתי להכין כעת. העניין הוא שהן בבסיסן