בלוג

אחרי שחצי ממדינת ישראל התחילו לטפח מחמצת (הנה הפוסט למתחילים ולמי שרוצה להבין מה זה ואיך מגדלים אותה – אם

אני מודה שתחזוקת מחמצת, ולא כל שכן שלוש מחמצות כמו שיש לי כרגע ("חמיצי", "פיצי" ו"בוצי"), היא עסק שמצריך ממני

יומני הקורונה שלום, כולנו בבית, כבר יותר מחודש, רובנו מצאנו את עצמנו עם הרבה זמן פנוי, ובעיקר – יש פחות

הימים הם ימי קורונה העליזים – הילדים אכולי סוכר, ורוויי מסכים, ואני משתוקקת למתכונים חדשים ולנסות דברים שטרם ניסיתי 🙂

לפני שנה הפסקתי להתעלם מפורים. עד אז אוזני המן היו בעיני עוגייה חסרת מעוף, ודי החלטתי שאני לא מתייחסת לאוזני

בטיול המשפחתי שלנו לפני מספר חודשים לצפון איטליה, נתקלתי במספר קונדיטוריות בטארט שנקרא "טורטה דה לה נונה" – הטארט של

"גנאש על בסיס מים?? איך אפשר לעשות כזה דבר?" זה תגובה די נפוצה שאני מקבלת בקבוצת הפייסבוק שלי, כשאני מציעה

טמפרור. כמה פחד יש במילה קטנה אחת וכמה רגשות היא מעוררת. אני כותבת את הפוסט הזה במטרה להוריד את מפלס

אני מקבלת הרבה מאד שאלות על הכנת גנאש מוקצף, והחלטתי לעשות סדר, כאן בפוסט ובהדרכה בערוץ היוטיוב שלי, ועל הדרך

אני כותבת את הפוסט הזה מתוך רצון עד לעזור לכם להתמקד ולדעת סדרי גודל של הציוד המקצועי שקיים אצלי בבית,

אפייה היא התרפיה שלי, זה לא סוד ובטח אתם יכולים להבין אותי גם. בימים טרופים אלה של (שוב) מתקפת טילים

זה שאני אוהבת בצקים זה לא סוד, הקשר שלי למחמצת שלי עמוק בערך כמו לילדים שלי 🙂 ובעצם בתוך תוכי

למליסה קופל התוודעתי לפני כשלוש שנים, כשבמקרה הגעתי לאינסטגרם שלה. התרשמתי שמדובר בשוקולטיירית פרפקציוניסטית אמיתית, אשת מקצוע, שלא מתפשרת בעבודה