בלוג

לפני שנה הפסקתי להתעלם מפורים. עד אז אוזני המן היו בעיני עוגייה חסרת מעוף, ודי החלטתי שאני לא מתייחסת לאוזני

אם זה היה תלוי בי, לכל אדם יהיה את הידע והיכולת להכין לחם בבית. למה? כי זה כל כך קל

בטיול המשפחתי שלנו לפני מספר חודשים לצפון איטליה, נתקלתי במספר קונדיטוריות בטארט שנקרא "טורטה דה לה נונה" – הטארט של

"גנאש על בסיס מים?? איך אפשר לעשות כזה דבר?" זה תגובה די נפוצה שאני מקבלת בקבוצת הפייסבוק שלי, כשאני מציעה

טמפרור. כמה פחד יש במילה קטנה אחת וכמה רגשות היא מעוררת. אני כותבת את הפוסט הזה במטרה להוריד את מפלס

אני מקבלת הרבה מאד שאלות על הכנת גנאש מוקצף, והחלטתי לעשות סדר, כאן בפוסט ובהדרכה בערוץ היוטיוב שלי, ועל הדרך

אני כותבת את הפוסט הזה מתוך רצון עד לעזור לכם להתמקד ולדעת סדרי גודל של הציוד המקצועי שקיים אצלי בבית,

אפייה היא התרפיה שלי, זה לא סוד ובטח אתם יכולים להבין אותי גם. בימים טרופים אלה של (שוב) מתקפת טילים

זה שאני אוהבת בצקים זה לא סוד, הקשר שלי למחמצת שלי עמוק בערך כמו לילדים שלי 🙂 ובעצם בתוך תוכי

למליסה קופל התוודעתי לפני כשלוש שנים, כשבמקרה הגעתי לאינסטגרם שלה. התרשמתי שמדובר בשוקולטיירית פרפקציוניסטית אמיתית, אשת מקצוע, שלא מתפשרת בעבודה

איטליה, איטליה, כמה את יפהייפיה וכמה שהיית טובה אלינו. בהתראה של יומיים, ובאופן ספונטני במיוחד – ארגנו (על מי אני

את המתכון הזה פיתחתי כשהבנתי שסוף כל סוף בוטנים זה לא אויב. אני אסביר – לקטנה שלי (הגדולה שלי) מיקה

כל כמה שבועות אני נוהגת לעלות בקבוצה שלי "אופים עם נלי" פוסט לימודי, ובו אנחנו מתמקדים על נושא אחד לעומק,

אני לא יודעת איך זה קרה, אבל לראשונה הגעתי לפריז לפני כמה חודשים. אני, קונדיטורית בכל רמח איברי מזה למעלה