
עוגת שיש בחושה חלבית
כל חמישי בבוקר, כבר חודש, אני מקדישה כמה שעות כדי לאפות. לאפות כדי לשמח אחרים, לאפות כדי להרגיש שאני יכולה
כל חמישי בבוקר, כבר חודש, אני מקדישה כמה שעות כדי לאפות. לאפות כדי לשמח אחרים, לאפות כדי להרגיש שאני יכולה
"גנאש על בסיס מים?? איך אפשר לעשות כזה דבר?" זה תגובה די נפוצה שאני מקבלת בקבוצת הפייסבוק שלי, כשאני מציעה
טמפרור. כמה פחד יש במילה קטנה אחת וכמה רגשות היא מעוררת. אני כותבת את הפוסט הזה במטרה להוריד את מפלס
אני מקבלת הרבה מאד שאלות על הכנת גנאש מוקצף, והחלטתי לעשות סדר, כאן בפוסט ובהדרכה בערוץ היוטיוב שלי, ועל הדרך
למליסה קופל התוודעתי לפני כשלוש שנים, כשבמקרה הגעתי לאינסטגרם שלה. התרשמתי שמדובר בשוקולטיירית פרפקציוניסטית אמיתית, אשת מקצוע, שלא מתפשרת בעבודה
את המתכון הזה פיתחתי כשהבנתי שסוף כל סוף בוטנים זה לא אויב. אני אסביר – לקטנה שלי (הגדולה שלי) מיקה
כמה כיף זה להכין משהו ושהוא יצא לך בדיוק כמו שרצית, בדיוק כמו שדמיינת וזכרת את אותה העוגייה המופלאה. אני
את סיפור האהבה שלי עם עולם האפייה התחלתי מהבראוניז ועוגות גזר. אלו היו שני דברים שהכנתי ממש אבל ממש טוב
המקרון החביב עלי הוא מקרון שוקולד. בסדנת מקרונים השנייה שלי (לפני מיליון שנה – מאז אני מלמדת את הנושא לעומק
אני אוהבת פחמימות. אני חיה פחמימות. אבל אחת הפחמימות האהובות עלי ביותר זה רוגעלך. משהו בגודל הקטן יחסית, גורם לזה
"הי נלי, אנחנו מוציאים גליון חגיגי לכבוד חגיגות 80 שנה לפתח תקווה. תרצי להכין עוגה חגיגית ליומולדת העיר שתפורסם בעיתון?"
מתכון וסיפור לשבוע מעולה – השבוע לפני שנה בדיוק נפרדתי מהסדנה הראשונה שבניתי, סדנת טארטים אישיים. זו סדנה שבניתי לפני
העוגה הזו יושבת לי בראש כבר כמה חודשים טובים, היא כולה על טהרת השוקולד הלבן של ולרונה וחלמתי לעשות אותה.
כשיצרתי את המתכון הזה, היא יועדה עבור החברה הכי הכי טובה שלי ליום הולדתה. השאיפה הייתה לשלב בעוגה אחת את