בחושות

אני חוגגת 40 היום, ואם אני מסתכלת אחורה על ההתפתחות שלי, במסע החיים המופלא הזה, אני רואה שעם הזמן –

כל חמישי בבוקר, כבר חודש, אני מקדישה כמה שעות כדי לאפות. לאפות כדי לשמח אחרים, לאפות כדי להרגיש שאני יכולה

אני מודה שתחזוקת מחמצת, ולא כל שכן שלוש מחמצות כמו שיש לי כרגע ("חמיצי", "פיצי" ו"בוצי"), היא עסק שמצריך ממני

אפייה היא התרפיה שלי, זה לא סוד ובטח אתם יכולים להבין אותי גם. בימים טרופים אלה של (שוב) מתקפת טילים

בטיול שלי לפריז קניתי תבניות לעגיות מדלן, עוגיות פריזאיות מקסימות, שמעולם לא הכנתי והחלטתי להכין כעת. העניין הוא שהן בבסיסן

אז בואו נתחיל מהסוף – למה ללמד פיננסייר, למה זה טוב? קודם כל – אני רוצה ללמד אתכם להכין חמאה

עונת המשמשים הקצרה תמיד תופסת אותי לא מוכנה. רגע אחד הם כאן, ורגע אחרי – המשמשים אוזלים. השנה החלטתי לתפוס

את סיפור האהבה שלי עם עולם האפייה התחלתי מהבראוניז ועוגות גזר. אלו היו שני דברים שהכנתי ממש אבל ממש טוב