לחם רוסי,
דחוס,
לח,
מלא ארומה וטעמים,
לחם שהוא ארוחה,
מזין וטעים,
כמו פעם, לפני עידן האינסטנט
זה מה שהיה לי בראש כשהתחלתי לפתח את המתכון הזה.
למען האמת, אני לא ממש זוכרת בדיוק איך הוא הלחם הרוסי האמיתי,
אני רק יודעת שהוא 100% שיפון מלא,
ותכלס די בניתי מתכון על משהו שאני בקושי זוכרת ויודעת,
אז במקרה כזה ההצלחה מובטחת, בטח כשאני לא זוכרת את המקור.
מה יכול להיות רע בלחם מחמצת שיפון, מתובל בקצת זרעי כוסברה וגרעיני חמניה?
זו הייתה הגרסה הראשונה של הלחם הזה, והוא היה מוצלח, מאד.
ואז בניסיון השני התחשק לי לעטוף אותו בגרעיני חמניה ודלעת,
אבל קרתה לי תאונת בצק ובסופו של דבר כל הגרעינים נכנסו לתוך הבצק, וזה יצא וואו!
הדברים הכי טובים, אגב, נוצרים ב"טעות".
בניסיון השלישי כבר הייתה לי כוונה מלאה לפוצץ את הלחם בגרעינים,
אממה – נגמר לי השיפון! היה לי בול 200 גרם, והיה לי חסר 200 גרם כדי להשלים את המתכון.
מה עושים?
משתמשים במה שיש!
הוספתי 200 גרם איינקורן, שתכלס – הוא סבא רבא רבא רבא של השיפון, ומאד דומה לו. הוא מאד מזין, יחסית דל בגלוטן, ועתיר טעמים אגוזיים. מושלם!
אז לסיכומו של דבר – לא יודעת כמה הלחם הזה הוא לחם שיפון רוסי, הוא תוצר של הרבה "טעויות" אבל דבר אחד בוודאות – הוא טעים ברמות שקשה לי בכלל להסביר.
זה כאילו שהוא ארוחה וקינוח ביחד, בקטע הכי מזין וטעים שיש.
תמרחו עליו חמאה, ואתם בגן עדן. נשבעת.
כמה הערות טכניות:
1. אם אין לכם איינקורן, וסביר להניח שאין לכם – פשוט שימו 200 גרם שיפון
2. לתת שיפון לא פעיל – ניתן להשיג במבשלות בירה וחנויות מתמחות בציוד לבירה, כמו ביר-די בתל אביב (ליד בלומפילד). לא חובה, אבל הוא מוסיף לחות לבצק ומקרב אותו לגרסת המקור (כן, זו שאני לא באמת זוכרת :))
הכנה ביום לפני – בצק מקדים/מחמצת:
הלחם אמור להגיע לכל הפחות ל 95 מעלות כדי להיות אפוי (במרכז)