אני לא יודעת איך זה קרה,
אבל לראשונה הגעתי לפריז לפני כמה חודשים.
אני,
קונדיטורית בכל רמח איברי מזה למעלה מחמש שנים,
נושמת קמח,
מתקלחת בשוקולד,
ומגדלת ילד שלישי – מחמצת ("חמיצי"),
לא הייתי בפריז עד לפני כמה חודשים.
תקלה רצינית, אני יודעת,
אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
וכמו כל LATE BLOOMER –
עפתי הכי גבוה שיש.
נתחיל בזה שזו עיר בדיוק כלבבי –
הרוגע שורה בה לרוב,
יש בה מספיק שטחים ירוקים לריצה,
אגמים ונהר,
אפשר להתפנן בה בשמש בכיף,
ואפשר לעשות שופינג קדחתני,
וכל דבר שנקנה –
אמנם יעלה יקר, אבל יהיה שווה כל שקל (יורו).
הגישה של הפריזאים שמקדשת את האוכל ואת תחום האפייה והקינוחים בפרט –
זו בדיוק הגישה שלפיה אני חיה.
בקיצור,
זה ממש מוזר שאני לא נולדתי פריזאית בגלגול הזה,
אבל אני בטוחה שמתישהו הייתי ואהבתי כל רגע!
דרך אגב, יש שני מיתוסים שאני מוצאת לנכון להפריך –
יש הטוענים שהעיר מלאה מוסלמים ומהגרים – זה בולשיט. אין בה יותר ולא פחות מוסלמים ומהגרים מאשר בישראל. אני לא פוסלת את זה שאולי יש בפאתי פריז אזורים לא נעימים, פעם אחרונה שבדקתי – גם בפאתי תל אביב יש אזורים כאלו. לא חוויתי שום תחושה מוזרה או תחושת סכנה כלשהי ברחובות. להפך – הוויב היה מאד נעים.
הרגשתי שם בטוחה מאד להסתובב גם ב 11 בלילה ברחובות. לא פחות מבישראל.
המיתוס השני ששמעתי הוא שהצרפתים סנובים ושהם בוחרים לא לדבר אנגלית. נתחיל בזה שבאזורים התיירותיים רוב נותני השירות יודעים אנגלית לא רע וישמחו לעזור,הם מאד שירותיים ונחמדים.
דבר שני – מי שלא יודע אנגלית, זה בגלל שהם מתחילים ללמוד אנגלית בגיל מאוחר ומאחרים את הרכבת. זה לא כי הם רעים, כך בנויה מערכת החינוך שלהם, ולדעתי הם עושים עבודה לא רעה בכלל לאור העובדה הזו.
אגב, ככה זה גם ברוסיה, גם ההורים שלי לא יודעים אנגלית, פשוט כי כמעט ולא לומדים אנגלית. והם עדיין אנשים מאד נחמדים 🙂
עכשיו שסיימנו עם הרכילות, אפשר לאכול את המנה העיקרית –
בפוסט הזה אני אסקור את נותני השירותים והמקומות שבהם ביקרתי ומספר פטיסרי/בולונז'רי שאני אהבתי ואת המוצרים שטעמתי וכן חנויות מתמחות ציוד שביקרתי בהן.
אני לא מציינת כתובת, מכיוון שאת כל המקומות ניתן לאתר בגוגל MAPS בקלות יתרה, ויש יותר מסניף אחד לרוב הפטיסרי.
מעבר למה שכתבתי – יש עוד המון המון מקומות,
זו רק הפעם הראשונה שלי,
אבל חשבתי לנכון לרכז עבור קוראי הבלוג שלי את מה שמצא חן בעיני ולתת איזושהי מפה בסיסית לפריז, דרך העיניים שלי.
נתחיל מהמלון:
אנחנו התאחסנו במלון שנקרא Hotel Palais de Chaillot לא רחוק מכיכר טרוקדרו ובמרחק הליכה מהאייפל ושער הניצחון. אזור לא מרגש במיוחד אבל היה לנו מאד נוח כי היינו ליד יער BOULON ורצנו בו (בכ"ז, להוריד כמה קלוריות).
לא רחוק מהמלון יש תחנת מטרו וכמובן שמאד נעים ללכת ברגל בפריז ופשוט לשוטט ולגלות מקומות, רוב הטיול העברנו ברגל.
מילה לגבי המלון – מאד נקי, מאד שירותי. ממש קטן בגודל, במחיר סביר (עלה לנו קצת יותר מ 3K ש"ח לארבעה לילות), והכי חשוב שירותי צ'ק אין 24 שעות ביממה, שהיה לנו מאד נוח כי נחתנו ב 1 בלילה. החיסרון היחיד – החדר היה רועש וכל פעם שפתחנו את החלון לאוורר – חטפנו רעש מהכביש.
סה"כ היינו צריכים חדר לחזר אליו להתקלח ולישון ולא יותר מזה, אז המלון הזה ענה לנו בובה על הדרישות. מאד מרוצים.
בלי צל של ספק – אני אשמח לחזור שוב למלון והפעם אבקש חדר עורפי.
המטרו:
זו דרך נפלאה וזולה ביותר להתנייד בעיר.
כל מה שצריך זה להבין את כיוון הנסיעה הנכון ואת התחנה, ואתם ביעד בפחות מ 2 יורו לכיוון.
לנו עזר מאד השימוש ב GOOGLE MAPS, יש שם אפשרות לראות הגעה ממקום למקום במטרו והוא נותן מסלול, כולל מספרי הקווים של המטרו.
גם בתוך המטרו כל שאלה ששאלנו את מי שעובד שם – נענינו באנגלית ובשמחה.
הגענו ליעדנו בקלות, על אף שבאמצע היינו צריכים להחליף מטרו (כלול במחיר הנסיעה), ועשינו את זה לשני הכיוונים, אז באמת שממליצה בחום.
אובר:
כמו גט טקסי, רק הרבה יותר יעיל ומהיר – תוך שתיים שלוש דקות מופיע נהג איפה שלא תהיו ולוקח אתכם לאן שתרצו, תשלום באשראי דרך אפליקציה. כמו גט, רק באירופה. מאד נוח. כדאי להתקין אפליקציה לפני.
מסעדות:
רוב הסיכויים שכל מסעדה שתתיישבו בה – תהיה טובה מאד.
כי פשוט הסטנדרט שם הוא טוב מאד.
מעבר לזה אם חשוב לכם מאד מאד האוכל, יש מבחר של מסעדות מישלן שכמובן עולות בהתאם, וכדאי להזמין אליהן מקום. לנו בביקור הזה היה פחות חשוב מסעדות מישלן, אלא יותר הפטיסרי ובולנז'רי, ולכן התנסינו במסעדות מבלי תכנון, וואללה לא התאכזבנו (למעט ביום האחרון).
הנה כמה מהמסעדות שאנחנו מאד אהבנו –
LE COMPTOIR DE LA GASTRONOMIE –
מסעדה ובתוכה מעדנייה – שכולה על טהרת כבד אווז – ה POA GRA ,
תשמעו,
זה אלוהי. פשוט אלוהי. ואפשר למצא שם מנות נהדרות, שרות יעיל וחברותי,
הדרך הטובה ביותר להירגע אחרי שהורדתם כמה מאות יורו ב MORA ממול (חנות ציוד מדהימה, אני מפרטת בהמשך).
CAFE LE PINCARE-
מול המלון שלנו, הצ'יזבורגר הכי טעים ביקום, אחלה שירות, עובדים עד מאוחר (התיישבנו ב 22:30). ביסטרו צרפתי נהדר.
CAFE LE DOME –
לא רחוק מהאייפל,
בגדה השמאלית,
ביסטרו קלאסי, עם שירות טוב ומהיר, אחלה מולים, ושקרוטרי (נקניקים) מעולים.
חנויות ציוד מקצועי:
כולן מרוכזות באזור של רחוב מונטמאר, למעט החנות הראשונה שנמצאת שלוש דקות הליכה משם.
E. DEHELLRIN –
החנות הראשונה שנכנסתי אליה, והיא פשוט שם דבר –
כל מה שקשור לציוד מקצועי, סכינים, מטרפות, רינגים, תבניות – זה גן עדן.
במבט ראשון זה נראה כמו מחסן, אבל כשנכנסים מבינים שמדובר במוסד פריזאי מכובד.
השארתי שם הון קטן, ואין ספק שאחזור אליה שוב ואשאיר שוב הון.
לטובה אציין שם מוכר שהיה מאד ידידותי, והוא אפילו מופיע בתמונה בספר של אהרוני "המטבח הצרפתי" – מסתבר שזו חנות אהובה גם על אהרוני, ולגמרי בצדק.
זה ממש בית מקדש לכלי מטבח – עם אנשי מקצוע שעובדים שם עשרות שנים (באמת!) והם מומחים א.א ומחזיקים רק את הטוב ביותר.
מאד מאד ממליצה.
MORA –
גן עדן לאופים מקצועיים וחובבים – כל מה שרציתם, דמיינתם או שלא – יש בחנות הזו. הדבר היחיד שלא מצאתי בה זה צבעי מאכל טבעיים. כל השאר – קיים.
חנות עכשווית ויפה, מסודרת טוב, מוכרים שירותיים שמדברים אנגלית, יש גם חומרי גלם לאפייה.
חוויה מאד טובה.
LA BOVIDA –
חנות מרשימה על שלוש קומות בעיקר עם ציוד חשמלי למטבח, לא קניתי בה דבר, אבל היה כיף להסתובב בה.
DECO RELIEF –
החנות היחידה שבה המוכרים דיברו אנגלית בקושי וקצת היה מאתגר,
ועדיין – מצאתי את מה שחיפשתי (צבעי מאכל טבעיים) –
יש בה גם סיליקונים ותבניות וגם המון חומרי גלם ואבקות,
החל משוקולדים, וצבעי מאכל משונים, מסמיכים, מקרישים (היו להם ארבעה סוגי פקטין, אחד מהם לא מוכר לי, כנראה ה 95). יש להם קטלוג, וכדאי לבוא מוכנים, כי מדובר בחנות קטנה עם אלפי מוצרים.
שוקולטרי
JACQUE GENIN –
לא רחוק מהפופיליני –
בפסאז' ציורי עמוס היסטוריה,
נמצאת מסעדה ופטיסרי צמוד, שבו טעמנו פרי ברסט בוטנים – מושלם מושלם מושלם.
המאפה נקרא "פריז ניו יורק".
אחריו אני לא ממש בטוחה שהפרי ברסט של סדריק הוא הכי טעים בפריז 🙂
מה שבטוח שאני אחזור לשם גם למסעדה וגם לפטיסרי.
DES GETEAUX ET DU PAIN
האשה היחידה שבצמרת, קלייר דמון –
הצליחה לייצר שני טארטים שמאד מאד אהבתי –
טארט תפוחים, וטארט אגסים ופקאן.
מרקמים מעודנים ומדוייקים,
שילובי טעמים טובים,
יחס של כבוד לחומרי הגלם,
כמובן שהתוצאה תהיה בהתאם.
כדאי מאד לבקר אצלה,
היא נמצאת לא רחוק מקונטצ'יני וצמודה לז'אק ז'נה
AU DELA DU PAIN
הקרואסון הטוב בפריז לשנת 2018
יופי של בולנז'רי פטיסרי, יותר מיושן משאר המקומות שאותם אני ממליצה,
אבל קלאסיקה היא קלאסיקה.
יש בו המון לחמי מחמצת יפהייפיים,
מאפי עלים כרוכים ברמה הכי גבוהה בפריז,
וכמובן מעט מוצרי פטיסרי כמו טארטים ואקלרים נאים למראה.
טעמתי קרואסון, בריוש כרוך ועוד מאפה עם פיסטוק ודובדבנים – כולם היו עילוי של ממש.
מול הבולונז'רי הזה פועל שוק איכרים בימים א,ג,ה
ומטר ממנו הכניסה לתחנת מטרו – MAUBERT-MUTUALITE
כך שמאד נוח להגיע לשם (קו 10 במטרו)
ועוד דברים ששווה לטעום
בוטיק קפה – TERRES DE CAFFE
נושא כאוב בפריז וצרפת בכלל –
הם חלשים בקפה.
מה זה חלשים?
הקפה שלהם דוחה. באמת.
ולנו לישראלים יש דרישות לקפה.
אנחנו אוהבים קפה, אנחנו מבינים בקפה טוב, הקפה זורם לנו (ובעיקר לי וליורי בעלי) בעורקים,
וקשה לנו עם קפה חרא.
דוגרי – כבר מעדיפה לשתות קפה בוץ עלית ולא קפה שהכינו לי בביסטרו או בית קפה פריזאי.
עד כדי כך המצב נורא.
הם פשוט לא מתייחסים לקפה כחלק מהתרבות שלהם,
אלא יותר כאל "התרופה" שהם שותים בבוקר כדי להתעורר (הכוונה לאספרסו),
ואם הם רוצים לשתות משהו בשביל הכיף – יהיה זה תה.
תה משובח יש להם בטונות (ועל זה עוד רגע אני ארשום גם),
אז קפה הוזנח.
אבל,
לשמחתנו – מצאתי פינת קפה בגאלרי לפאייט.
מה זה פנינה?
כזו שהגישו לי בה קפוצ'ינו והיה עשוי לעילא ולעילא,
ולא רק – הם מתמחים בתערובות קפה מיוחדות, עם ארומות שלא הייתם מעלים בדעתכם.
מה אתם אומרים על קפה עם ארומה של עגבניה ותפוח? (רמז – מדהים!!! שתיתי בקפוצ'ינו).
ועל קפה עם ארומה של אשכולית? (ברור שקניתי – עוד רגע עונת אשכוליות, אני הולכת להוציא קינוח חדש!).
כל כך נהנינו שם,
זה היה כמו לקבל חמצן סופסוף,
אז הצטיידנו גם בקפסולות שמתאימות לנספרסו,
וגם בתערובות קפה (פולי קפה) למקינטה.
תענוג!
גבינות:
LAURENT DUVOIS
בגבינות הגענו ל MOF של הגבינות, בזכות הסיור של גלי הדרי (בת הזוג של שרון היינריך),
ממוקם ברובע הלטיני.
זה המקום היחיד של הגבינות שבו טעמנו גבינות ופשוט לקחנו,
כי הכל כל כך עשוי טוב, שזה בזבוז זמן לנסות דברים נוספים.
גבינות עם טעמים מיוחדים, מתכונים מיוחדים ויחודיים שלו,
ואוסף מרשים של גבינות שהוא אוסף (מסתבר שיש דבר כזה) –
תואר הMOF ממש לא ניתן לו סתם.
המקום צמוד למאפייה שבה הקרואסון הטוב בפריז ומול תחנת מטרו MAUBERT-MUTUALITE (קו 10 במטרו)
מגה מעדניות –
גאלרי לפאייט גורמה –
ארבע קומות של שכרון חושים –
מתחילים בדוכנים של טובי השף פטיסייה בפריז,
ממשיכים לסופר עצום ויפהייפה עם חומרי גלם המשובחים ביותר של יש,
דוכן של פטריות כמהין שבו גם מכינים מנות ומאכלים עם המוצרים שלהם,
דוכן של פואה גרה,
קומה של כלי בית,
וקומה נוספת שכבר לא היה לנו כח לנסות – שבה מצעים וכאלה.
החשוב הוא שבביקור אחד שם אפשר לטעום במקום אחד מוצרים של יאן קוברר, פייר ארמה, אלאן דוקאס, פייר מרקוליני ובטוח ששכחתי מישהו.
שם גם קניתי את הקפה השווה ואפשר לשבת לשתות קפה טוב, סוף סוף.
LE GRAND EPICERI
מגה מעדניה יפהייפיה, לא רחוק מהרובע הלטיני, הבוטיקים של קלייר דמון וז'ק ז'נה –
לא פחות מהגלארי לפייט,
שם עשינו קניות מאד רציניות,
קניתי תבלינים שלא קיימים בארץ,
נקניקים, ועוד.
לא לפספס.
תה KUSMI TEA –
מותג תה ששווה להזכיר אותו – בגלל האיכות הגבוהה.
הוא נמכר בשני המקומות המוזכרים לעיל וכמובן גם בנפרד בבוטיקים משלו.
כדאי מאד לטעום ולהשקיע בכמה סוגי תה טובים.
זהו,
זו הייתה הפריז שלי לפעם הזו.
אני בטוחה שפעם הבאה היא תראה אחרת,
מה שבטוח – כבר התחלתי לתכנן את הטיול הבא
ואתם – תהנו וספרו לי איך היה לכם
