עוגיות

לפני בערך שלוש שנים החלטתי שאני מפסיקה להתעלם מפורים, ומאוזני המן, ושאני מתחילה להנות מהחג הזה, שמשום מה קיבל אצלי

להכין אוכל לאחרים, לארח, להזין, להאכיל – בעיני זו הנתינה הגדולה ביותר. אולי זה נשמע מוגזם, אבל תחשבו על זה

חובבי אפייה מלוחה התפקדו! פרוייקט העוגיות הגדול שלי ממשיך, וזה המתכון האולטימטיבי בשבילכם – עוגיית פרמזן ופקאן, נימוכה, חמאתית, שבאה

ממשיכים בפרוייקט העוגיות שלי לבלוג ולחברי הקבוצה שלי "אופים עם נלי" – שאלתי אתכם איזה מתכונים תרצו שאפתח בשבילכם, ואחת

כחלק מהמגמה שאני חווה של החזרה לפשטות, החלטתי להקדיש את התקופה הקרובה לעיסוק בהכי פשוט וביתי שיש – עוגיות. למה?

לפני שנה הפסקתי להתעלם מפורים. עד אז אוזני המן היו בעיני עוגייה חסרת מעוף, ודי החלטתי שאני לא מתייחסת לאוזני

לא יודעת למה, מעולם לא אהבתי אוזני המן. כנראה טראומת עבר, שאכלתי משהו פשוט לא טעים, גרם לי לתייג את

לפני קצת יותר מחצי שנה עליתי על משקל וחשכו עיני. פתאום קלטתי שאני סוחבת 20 קילו מיותרים עלי, שלא נעימים

כמה כיף זה להכין משהו ושהוא יצא לך בדיוק כמו שרצית, בדיוק כמו שדמיינת וזכרת את אותה העוגייה המופלאה. אני

לפני חודשיים חזרה חברתי ותלמידתי, איילת, מצרפת, והביאה לי מתנה פולי טונקה שאין להשיגם בארץ. יום למחרת החלטתי לנסות לשדך