מאפים

אני מודה שתחזוקת מחמצת, ולא כל שכן שלוש מחמצות כמו שיש לי כרגע ("חמיצי", "פיצי" ו"בוצי"), היא עסק שמצריך ממני

יומני הקורונה שלום, כולנו בבית, כבר יותר מחודש, רובנו מצאנו את עצמנו עם הרבה זמן פנוי, ובעיקר – יש פחות

הימים הם ימי קורונה העליזים – הילדים אכולי סוכר, ורוויי מסכים, ואני משתוקקת למתכונים חדשים ולנסות דברים שטרם ניסיתי 🙂

אפייה היא התרפיה שלי, זה לא סוד ובטח אתם יכולים להבין אותי גם. בימים טרופים אלה של (שוב) מתקפת טילים

זה שאני אוהבת בצקים זה לא סוד, הקשר שלי למחמצת שלי עמוק בערך כמו לילדים שלי 🙂 ובעצם בתוך תוכי

את המתכון הזה יצרתי בראשי בזמן שביקרתי את הירקן החביב עלי, ספי ימיני, ממשק ימיני, ואצלו קלטתי כל כך הרבה

הידעתם ש 05/03 זה יום הפנקייק הבינלאומי? לי נודע ממש לא מזמן, מזל שיש לי מתכון בנמצא לפנקייק, שאני משתמשת

לא יודעת למה, מעולם לא אהבתי אוזני המן. כנראה טראומת עבר, שאכלתי משהו פשוט לא טעים, גרם לי לתייג את

בטיול שלי לפריז קניתי תבניות לעגיות מדלן, עוגיות פריזאיות מקסימות, שמעולם לא הכנתי והחלטתי להכין כעת. העניין הוא שהן בבסיסן

מאז שאני בתחום המזון וההדרכה, אני קצת יותר מרוצה מעצמי. הסיבה מאד פשוטה, אני מבינה כל יום יותר טוב ממה

לבבה רום התוודעתי כאשר עבדתי כקונדיטורית במלון "הנורמן", לפני קצת יותר משלוש שנים. המאפה המוזר הזה, ספוג הרום, עם הקצפת,

אז בואו נתחיל מהסוף – למה ללמד פיננסייר, למה זה טוב? קודם כל – אני רוצה ללמד אתכם להכין חמאה

עונת המשמשים הקצרה תמיד תופסת אותי לא מוכנה. רגע אחד הם כאן, ורגע אחרי – המשמשים אוזלים. השנה החלטתי לתפוס

את סיפור האהבה שלי עם עולם האפייה התחלתי מהבראוניז ועוגות גזר. אלו היו שני דברים שהכנתי ממש אבל ממש טוב