בואו נתחיל קודם כל מהסבר על מה זה פרלינה.
מדובר במחית אגוזים קלויים עם קרמל.
איזה אגוזים?
איזה שבא לכם –
פיסטוק, פקאן, קשיו, שקדים וכמובן – הגרסה הנפוצה והאהובה בישראל – פרלינה לוז.
מסיבות כאלה ואחרות יש מקרים שבהם הפרלינה לוז מכונה מחית נוגט,
למרות שלמיטב ידיעתי נוגט זו תערובת של פרלינה עם שוקולד,
אז זה יוצא קצת בלבל את האוייב..
אז כשאני אומרת פרלינה לוז אני מתכוונת לכך שיש לנו מרכיב של קרמל, אגוזי לוז קלויים והכל טחון יחד למשחה חלקה.
כמו כל הקינוחים שלי,
אני מאד אוהבת מתוק מאוזן, שלא משתלט על הטעמים,
ולכן המתכון שלי הוא מתכון פחות מתוק ממה שנהוג לקנות (יחס סוכר לאגוזים 1:1).
מאז שהכנתי פעם אחת לבד,
הפסקתי לקנות את הפרלינה של ולרונה (שהוא מושלם), כי מה שאני מכינה בבית הרבה יותר לטעמי, ופחות מתוק.
היתרון שאנחנו יכולים לשלוט ברמת הקרמליות, מרירות, מתיקות ומליחות –
פשוט שווה את ההשקעה של הזמן והמאמץ
מתכון לכ 400 גרם פרלינה:
250 גרם אגוזי לוז – קלויים. ניתן להשתמש במולבנים וניתן לשלב אגוזי לוז עם קליפה, מה שיעניק ארומה חזקה מאד של לוז וצבע חום יותר.
125 גרם סוכר
10 גרם מחית וניל
2 גרם מלח (גס או אטלנטי, אפשר גם רגיל)
מעט שמן צמחי, רצוי שמן אגוזי לוז, אבל גם קנולה וכד' יתפוס.
בשלב הראשון אנחנו קולים את האגוזים בתנור שחומם מראש על 150 מעלות (טורבו, ברור שטורבו), עד שהאגוזים זהובים – חומים.
בשלב הזה יש לכם אפשרות לשלוט בעומק של הטעם, ככל שהאגוז יותר קלוי, כך יהיו טעמים יותר אדמתיים על גבול המרירים.
אני מאד אוהבת לקלות קלייה עמוקה ושחומה, אבל כל אחד בטעמו האישי
שלב שני – נכין קרמל יבש –
נקח קלחת רחבה וגדולה ונמיס בפנים את הסוכר.
במידה ואתם מכפילים כמויות כדאי להוסיף סוכר בהדרגה, כפי שאני מפרטת בפוסט והלייב שלי על הקרמל היבש.
כשהקרמל בצבע ענברי עז (שוב, גם פה אתם יכולים לשלוט במידת הקרמליזציה והמרירות) – נוריד מהאש ונוסיף את האגוזים.
נערבב היטב ונעביר מיד לנייר אפייה לקירור.
זהירות – חם אימים!
נצנן מעט את האגוזים ונטחן במעבד מזון עם וניל ומלח, עד קבלת מרקם משחתי.
במידה ויש לכם מעבד מזון חזק מאד (דוגמת טרמומיקס, מג'ימיקס), אתם יכולים לטחון הכל ללא שמן, ולאט לאט עם סבלנות רבה האגוזים יתחילו להפריש שומן ויעזרו בתהליך הטחינה.
כיוון שאני עובדת עם וייטמיקס שהוא לא ממש מיועד לשימוש הזה באופן מוצהר,
אני מוסיפה מעט שמן אגוזי לוז (שאני לוקחת מחמאת אגוזי לוז בה אני משתמשת בקורסים שלי), וזה מקל על עבודת הבלינדור.
זהו חברים,
נכון פשוט???
יאללה – למטבח!
מדובר במחית אגוזים קלויים עם קרמל.
איזה אגוזים?
איזה שבא לכם –
פיסטוק, פקאן, קשיו, שקדים וכמובן – הגרסה הנפוצה והאהובה בישראל – פרלינה לוז.
מסיבות כאלה ואחרות יש מקרים שבהם הפרלינה לוז מכונה מחית נוגט,
למרות שלמיטב ידיעתי נוגט זו תערובת של פרלינה עם שוקולד,
אז זה יוצא קצת בלבל את האוייב..
אז כשאני אומרת פרלינה לוז אני מתכוונת לכך שיש לנו מרכיב של קרמל, אגוזי לוז קלויים והכל טחון יחד למשחה חלקה.
כמו כל הקינוחים שלי,
אני מאד אוהבת מתוק מאוזן, שלא משתלט על הטעמים,
ולכן המתכון שלי הוא מתכון פחות מתוק ממה שנהוג לקנות (יחס סוכר לאגוזים 1:1).
מאז שהכנתי פעם אחת לבד,
הפסקתי לקנות את הפרלינה של ולרונה (שהוא מושלם), כי מה שאני מכינה בבית הרבה יותר לטעמי, ופחות מתוק.
היתרון שאנחנו יכולים לשלוט ברמת הקרמליות, מרירות, מתיקות ומליחות –
פשוט שווה את ההשקעה של הזמן והמאמץ
מתכון לכ 400 גרם פרלינה:
250 גרם אגוזי לוז – קלויים. ניתן להשתמש במולבנים וניתן לשלב אגוזי לוז עם קליפה, מה שיעניק ארומה חזקה מאד של לוז וצבע חום יותר.
125 גרם סוכר
10 גרם מחית וניל
2 גרם מלח (גס או אטלנטי, אפשר גם רגיל)
מעט שמן צמחי, רצוי שמן אגוזי לוז, אבל גם קנולה וכד' יתפוס.
בשלב הראשון אנחנו קולים את האגוזים בתנור שחומם מראש על 150 מעלות (טורבו, ברור שטורבו), עד שהאגוזים זהובים – חומים.
בשלב הזה יש לכם אפשרות לשלוט בעומק של הטעם, ככל שהאגוז יותר קלוי, כך יהיו טעמים יותר אדמתיים על גבול המרירים.
אני מאד אוהבת לקלות קלייה עמוקה ושחומה, אבל כל אחד בטעמו האישי
שלב שני – נכין קרמל יבש –
נקח קלחת רחבה וגדולה ונמיס בפנים את הסוכר.
במידה ואתם מכפילים כמויות כדאי להוסיף סוכר בהדרגה, כפי שאני מפרטת בפוסט והלייב שלי על הקרמל היבש.
כשהקרמל בצבע ענברי עז (שוב, גם פה אתם יכולים לשלוט במידת הקרמליזציה והמרירות) – נוריד מהאש ונוסיף את האגוזים.
נערבב היטב ונעביר מיד לנייר אפייה לקירור.
זהירות – חם אימים!
נצנן מעט את האגוזים ונטחן במעבד מזון עם וניל ומלח, עד קבלת מרקם משחתי.
במידה ויש לכם מעבד מזון חזק מאד (דוגמת טרמומיקס, מג'ימיקס), אתם יכולים לטחון הכל ללא שמן, ולאט לאט עם סבלנות רבה האגוזים יתחילו להפריש שומן ויעזרו בתהליך הטחינה.
כיוון שאני עובדת עם וייטמיקס שהוא לא ממש מיועד לשימוש הזה באופן מוצהר,
אני מוסיפה מעט שמן אגוזי לוז (שאני לוקחת מחמאת אגוזי לוז בה אני משתמשת בקורסים שלי), וזה מקל על עבודת הבלינדור.
זהו חברים,
נכון פשוט???
יאללה – למטבח!