איך הכל התחיל

טוב, אז איפה נכון יותר להתחיל אם לא בהתחלה 🙂
שמי נלי, אני בת 38, נשואה ליורי אהבת חיי, ואמא של מיקה ויהל.
לא כל חיי אני קונדיטורית, למעשה, כל חיי התגלגלתי בין כל מני עיסוקים ועבודות שחשבתי שהן "נכונות" לי.
+לא סתם אני אומרת שאני מתגלגלת, כי למזלי כאדם ברוך כשרונות פשוט זרמתי עם החיים מלימודים, למשרות שונות ומשונות שבאף אחת מהן לא מצאתי את הסיפוק שאותו חיפשתי.
אז במקור אני בכלל עם תואר בכלכלה ופילוסופיה, ועבדתי כעשור בתפקידים שונים בהייטק, החל מתמיכה, עובר בניתוח מערכות ולבסוף ניהול פרוייקטים. הכל היה טוב ויפה על הנייר, אבל משהו היה חסר. וזה שיגע אותי ולא נתן לי מנוח. הרגשתי שאני טובה במה שאני עושה אבל לא מסופקת כלל.
עד שיום אחד החלטתי להתעניין עבור בעלי חולה השוקולד בלימודי שוקלטייר, סתם, בשביל התחביב.
פניתי לכל מי שמר גוגל הציע, וקיבלתי תוכנית לימודים מ"אסטלה". הם שלחו לי תוכנית לימודים לשוקולטייר וגם לקונדיטור ואני רק זוכרת שאני קוראת את התוכנית ושוקעת יותר ויותר לתוכה, מפנטזת איך הכל נראה, מה הטעם של כל מוצר, וכמה מעניין יכול להיות ללמוד את כל זה.
עד אז אפיתי בבית ותמיד היה מתפלק לי סבבה – בעיקר עוגות בחושות, לא משהו מורכב מדי, פשוט תמיד הכל היה יוצא טוב ויורי ביקש ממני תמיד כל מני דברים מסויימים והייתי מנסה והיה מצליח לי.
אבל העניין שתוכנית הלימודים הצליחה לעורר אצלי לא נתנה לי מנוח – מצד אחד זה מעניין! ונראה כל כך כיפי! מצד שני, להשקיע עכשיו כמה אלפי שקלים טובים, לפני הלידה של יהל (השני שלי), להקדיש מדי שבוע זמן ללימודים ולאפייה בבית.. וואי, נראה לי שלא. מהר מאד פסלתי את זה, אבל יורי התעקש (והוא יודע להיות עקשן!) וכך התחלתי ללמוד באסטלה.
אני זוכרת את השיעור הראשון, פשוט כי מעולם לא חשתי הנאה ועניין כל כך גדולים בלימודים כמו באותו שיעור! אסטלה מספרת על איך הסוכר מתנהג בטמפרטורות שונות ואני יושבת כמו ילדה קטנה שעולם קסום נגלה לפניה ופשוט לא מפסיקה להתפעל! איזה מעניין זה שיאללה! חזרתי הביתה באקסטזה, מספרת ליורי על כל מה שלמדתי בהתלהבות של ילדה בת 6 שהתחילה בית ספר, על הסוכר, הקרמל, האינוורטי, הגלוקוזה ושאר המושגים שהפכו להיות חיי בשנים האחרונות. הייתי מוקסמת וזה הלך והתעצם ממפגש למפגש. התחלנו לעבוד ולאפות, כל פעם ללמוד עוד ועוד מוצרים ואני הרגשתי שאני פשוט בעננים. זה שהייתי באמצע ההריון לא הפריע לי כלל לעמוד 5 -6 שעות על הרגליים ולא לרחם על עצמי, הייתי כל כך במוד של עשייה ולמידה שפשוט שום דבר לא הפריע לי. נהניתי כל כך! הבנתי שזה מקור התשוקה שלי, זה מה שאני רוצה לעשות, אבל הכל טוב ויפה בקורס של אסטלה, בחיים האמיתיים בחוץ, זה קצת פחות קל ליישום ועשייה. אז מה עושים עכשיו?
קודם כל יולדים ילד שני 🙂 ואז יוצאים לחופשת לידה כשאני יודעת וכבר יש בליבי החלטה לא לחזור שוב לתחום הישן ולתת ניסיון להסבה. כשיורי מגבה אותי אני מתפטרת מהעבודה הכה כה נוחה ומכניסה שלי, נפרדת ממי שהיו המשפחה שלי ב 4 השנים האחרונות בשתייה עם מלא קינוחים שהכנתי, לוקחת אוויר ומתחילה לאפות בבית בלילות בזמן שהילדים ישנים. עוד לא יודעת מה אני הולכת לעשות ואיך, אבל אני מתאמנת. עושה עוד ועוד מתכונים, מתאמנת על עוד מוצרים, מלמדת את עצמי להכין מקרונים, ופשוט אופה את עצמי.
כך עוברת לה שנה, יהל נכנס לגן ואני מחליטה שזה הזמן לבדוק מה יש לעולם הקונדיטוריה להציע ומתחילה לעבוד כקונדיטורית במסעדת "נורמן" שבתל אביב. כנגד כל הסיכויים אני מצליחה לשרוד חצי שנה בעבודה מאד מאד קשה ותובענית, שחלק ממנה זה לקום ב 3 לפנות בוקר כדי להתחיל לאפות ב 4, שחלק ממנה זה לעבוד 12 שעות על הרגליים תמורת שכר הרבה הרבה יותר נמוך ממה שאני רגילה אליו, לעבוד עם בחורות צעירות שהן לא אמהות לילדים ולא מבינות למה אני צריכה להסתלק כל כך מהר מהמשמרת (כי יש לי ילדים שמחכים שאאסוף אותם מהגן, זה למה). בחצי שנה הזו למדתי המון, אבל בעיקר הבנתי שזו לא באמת אני. אין לי הנאה מלעמוד 12 שעות על הרגליים לייצר את אותם קינוחים מדי יום, לחתוך פירות ולהיות באטרף של סרוויסים ולטגן פנקייק תוך כדי. הבנתי שמה שאני רוצה לעשות ומה שאני רוצה לעסוק בו הוא משהו שהוא שלי ובטח אבל בטוח אני לא רוצה מקום משלי, כי הבנתי גם מה המשמעות של אופרציה של תפעול של מקום הסעדה והבנתי שזה לא אני, זה לא הדרך שבא אני רוצה לבטא את הרצון שלי ליצירה המתוקה. אז ישבתי בבית, וחשבתי. בערך חודש לקח לי להבין (אחרי שניתחתי כל תרחיש עסקי אפשרי) שמה שאני צריכה לעשות בשלב זה הוא ללמד – סדנאות חד פעמיות, ויציאה לעצמאות. פתיחת עסק משלי. (אמאלה!!)
ובאמת שלשם פניתי וגיליתי שהסדנאות מאפשרות שלי שני דברים שאני חפצה בהם – גם יצירה עם חותם אישי וגם עבודה עם אנשים. מאז ומתמיד אני אדם של אנשים, אני צריכה לעבוד עם אנשים, אני אוהבת את האינטראציה, זה פשוט נכון לי.
העסק התחיל לצבור תאוצה והחלטתי להוסיף עוד מוצר – של קורסים, שזה אומר כבר לבנות בסיס ידע אצל התלמידים. קורסים שבאים להעשיר את הידע של האופה הביתי ולשדרג את היכולות שלו.
כרגע אני מפתחת קורסים נוספים לעוד ועוד לקוחות בעקבות הביקוש ואני כל הזמן מנהלת את הקבוצה של הקהילה שלי בפייסבוק שנקראת "אופים עם נלי"  (ממש כמו הבלוג), בה אני מייעצת ונותנת המון טיפים ומתכונים וכן אחת לשבוע אני עולה עם מתכון ומדגימה אותו בלייב.
לאחרונה החלטתי להרחיב את תחום הפעילות שלי ולתת גישה למתכונים ולידע לעוד לקוחות, גם מחוץ לפייסבוק, וזו המטרה של הבלוג הזה.
ניתן למצא אותי גם בערוץ היוטיוב שלי
וכן בדף העסקי שלי – "נלי קורסים וסדנאות אפייה"
מקווה שתהנו, כי אני נהנית מכל רגע 🙂
× לשאלות בנוגע לקורסים או סדנאות